לעבור לגור בקופנגן

שנים של שאלות, תהיות, נסיונות להבין מה המהות שלי במקום הזה שנקרא היקום. טיפולים פסיכולוגיים, משפחה, חברים, דייטים, אהבות, פרידות,
אכזבות. מכללה, עבודה, אוניברסיטה, שוב עבודה. אלכוהול, סקס, סמים קלים, מציאת תחביבים חדשים. כל אלה התנקזו לרגע אחד קטן, אי שם באוקטובר 2017 בקופנגן, תאילנד.

האי הקסום הזה, מכשף. לא סתם חוזרים אליו שוב ושוב. הפעם זאת היתה הפעם הרביעית שלי אחרי 6 שנים שלא הייתי פה. זה מדהים איך הוא כל פעם נראה שונה, בהתאם לסטייט אוף מיינד שאתה נמצא בו, אני טוענת. בהתאם לאנשים שאתה פוגש ובהתאם לאינטראקציות שאתה מפתח.
בפעם הרביעית הזאת משהו קרה שם. אולי זאת העובדה ש״מצאתי״ את מקומי מבחינת קריירה, שנכנסתי לרוטינה הזאת של החיים. משהו נפתח שם. שיחות עם אנשים שהכרתי גרמו לי להסתכל על הדברים אחרת. ראיתי אנשים שמעזים, ש״חיים את החלום״ ולא מפחדים.
זה היה בקפה של הבוקר, כמה ימים לפני שהייתי צריכה לעזוב את האי. החלטתי שאני רוצה לעבור לגור פה ולנסות. לקחת פסק זמן מהמירוץ של החיים ולהעיז גם. להגשים חלום שנמצא בקליפה האחורית של המוח שלי כל-כך הרבה שנים…

תבינו, אני הכי לא כזאת. הטיול אחרי צבא שלי היה 3 שבועות בתאילנד, אחרי כמה שנים גיליתי את אוסטרליה והסתובבתי שם כמעט חודשיים וזהו. גיחות קצרות לאירופה, ארה״ב ותאילנד.

אני בת 38, פיזיותרפיסטית, מדריכת פילאטיס שיקומי ושחקנית באולינג מקצועית (יש דבר כזה…). אה כן ורווקה ללא…
עשיתי המון דברים בחיים שלי. נכון, לא התחתנתי והקמתי משפחה, אבל חייתי. צברתי חוויות. עשיתי 2 תארים הכי לא קשורים אחד לשני ובסוף מצאתי את מקומי בעולם. אני עדיין מחפשת, שלא תחשבו. כמו שאני אוהבת להגיד, כל יום לומדים משהו חדש.

כשחזרתי לארץ ונכנסתי לדירה המושלמת שלי במרכז תל אביב היה לי כבר ברור שזה רק עניין של זמן. ידעתי שאני לא רוצה להשאר פה, שהפעם אני עושה משהו בשבילי. ראיתי איך אני חוזרת לאי המושלם הזה ומממשת את עצמי, הולכת לחיות את החלום.
תוך שעתיים, אני חושבת, הכל היה מתוכנן לפרטי פרטים. לקפל את הדירה, למכור את האוטו, לבקש חל״ת בעבודה ולהעיז!

באותו היום כבר נפגשתי עם אחותי וסיפרתי לה על התוכניות, לאבא שלי סיפרתי יום למחרת, יומיים אחרי זה נפגשתי עם המנהלת שלי ואחרונה חביבה היתה אמא שלי. ידעתי שזאת תהיה השיחה הכי קשה. אני הילדה הקטנה שלה. תמיד היא דואגת, עוזרת, רוצה את הכי טוב בשבילי אבל המחשבה שאני אהיה ביבשת אחרת, באיזה ״אי נידח״, ידעתי שזה לא יעבור כל כך בקלות. אבל עברתי את זה…לא מיד…לקחו כמה ימים עד שהיא ״עיקלה״ את הבשורה.
וכך, תוך שבוע מהרגע שחזרתי לת״א כבר הזמנתי כרטיס טיסה חזרה לקופנגן. בעוד 3 חודשים בדיוק אני עוזבת, הספירה לאחור החלה!

התגובות מהחברים והמכרים היו נלהבות ותומכות; כמה אומץ יש לך…איזו אמיצה…כל הכבוד…איך אני מקנא/ה בך…איזה כיף לך…הלוואי עלי…
כל אלה הם חלק מהמשפטים ששמעתי בחודשיים שלפני הנסיעה, מאז שהתחלתי להפיץ את השמועה על המהלך הבא שלי. לא ראיתי את זה כאומץ, ראיתי את זה כהחלטה הכי הגיונית. לראשונה בחיי אני לא בורחת אלא מודעת לעצמי ולרצונות שלי.

אני בקופנגן כבר חודש ושבוע והחלטתי להתחיל לשתף במסע שלי. בחודש הזה עברתי הרבה. הרבה ביחד והרבה לבד. הכרתי המון אנשים חדשים. הכרתי בחור שסחף אותי למערבולת של רגשות, מהסוג הכיפי של הפרפרים והריגוש הזה. הוא גרם לי ללמוד המון דברים חדשים על עצמי ולהבין את אחת המטרות שלשמן הגעתי לפה. כל אחד מהאנשים שאני פוגשת פה מלמד אותי משהו חדש וזה חלק מהקסם של המקום הזה. אנשים באים ואנשים עוזבים אבל את המתנה של ההיכרות איתם אני אקח לכל החיים (ואולי אפילו יותר..).

אני חיה מיום ליום בלי לדעת מה באמת הולך לקרות. ציינתי כבר שאני הכי לא כזאת?!? אבל זה חלק מהמטרות שהצבתי לעצמי; לשחרר. לנוח. להנות. לטרוף את החיים. לחיות! כל השאר יסתדר. האנרגיות באי הזה כל כך עוצמתיות. צריך רק לקום בבוקר ולבקש, כל השאר מגיע מעצמו. אומרים שהכל זה קארמה. אני מתחילה להאמין בזה.

6 תגובות על ״לעבור לגור בקופנגן״

  1. כרובית לוהטת... מרץ 10, 2018 — 1:25 pm

    אוהבת אותך מאוד! מאחלת לך שתגשימי את עצמך, לא משנה היכן ושתמיד תהיי מאושרת ושלמה עם עצמך!!

    אהבתי

  2. Wow didn't see that coming. I have a cousin in Thailand now. So grateful that you made this blog so we can be close to you even you are so far dear. I wish you all the best of luck and may this decision be a good one for you soul and wellbeing. Lots of love Jael

    Liked by 1 person

  3. פנחס הרשקוביץ מרץ 10, 2018 — 6:39 pm

    וואוו פיפי!תהני,תחיי את החיים והמון איחולים למזל והצלחה.
    פיני

    אהבתי

  4. קרן ביבר מרץ 12, 2018 — 4:19 am

    יפעתי,
    ממש נהנתי לקרוא ומאד התרגשתי בשבילך שהלכת אחרי הלב ושאת עושה משהו שטוב לך.
    בטוחה שתכבשי את האי הקטן במהירות ושהיקום יזמן לך בדיוק את מה שאת צריכה.
    שולחת חיבוק גדול. ❤
    קרן

    אהבתי

  5. יוסי אסולין מרץ 12, 2018 — 11:10 am

    פיפי יא מלכה! המעז מנצח, וזו לא קלישאה. סחטיין על היוזמה ועל הבלוג.
    מאחל לך שתגשימי את משאלותייך, תחווי, תלמדי ותפרחי.

    Liked by 1 person

  6. איזו תותחית על! את לא צריכה לכתוב בלוג – את צריכה לכתוב ספר…

    אהבתי

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה:
search previous next tag category expand menu location phone mail time cart zoom edit close