It's my Party

חודש אוגוסט זה החודש האהוב עלי. נכון שזה החודש הכי חם ומגעיל בשנה, אבל יש לי יומולדת בסוף אוגוסט ובניגוד להרבה אנשים שאני מכירה, אני אוהבת ימי הולדת. כל מי שמכיר אותי טוב יודע שכשחודש אוגוסט מגיע מתחילה החגיגה. אני אוהבת את ההתרגשות שמסביב, התכנונים, ההפקות שכל שנה אני מארגנת לכבוד היום הזה וכבר מזמן הבנתי שיום אחד לא מספיק לי, אז מתישהו באמצע שנות ה-20 שלי המצאתי מושג- חודש יומולדת. הוא מתחיל בדיוק חודש לפני היומולדת, ב- 27.7 ומסתיים ב- main event, בתאריך האמיתי ה- 27.8. בחודש הזה כל מה שאני קונה לעצמי אני קונה בלי רגשות אשמה כי זה מתנות ליומולדת, כל יציאה ודרינקים מחייבים הרמת לחיים עם ברכת מזל טוב. זה חודש שמוקדש לעצמי ובו אני משתדלת לעשות רק דברים שכיף לי לעשות. אני מרשה לעצמי להתפנק ואני מתה על זה, כל שנה מחדש (יש מצב שהחברים שלי קצת פחות אוהבים אותו..).
השנה היומולדת הזה מיוחד עוד יותר. חוץ מהעובדה שאני אחגוג אותו בקופנגן זה היומולדת האחרון שלי בגיל ה-30. נכון, המספר הזה הכי לא קשור אלי אבל אין מה לעשות עם הכרונולוגיה בעולם הזה. למדתי לקבל את זה שאנחנו ״מזדקנים מספרית״. שבמשוואה הזאת, הסדרה החשבונית היא סדרה עולה.
כשהגעתי לגיל 30 חבר אמר לי שאני מתחילה את שנות ה-20 עם 10 שנים של ניסיון… והוא כ"כ צדק! זה היה (כמעט) עשור מדהים מבחינתי. עשור של שינויים, החלטות, הסבה מקצועית, חברויות חדשות, הרפתקאות חדשות, התמודדויות חדשות. בתוך תוכי אני עדיין מרגישה בת 20 אבל בניגוד לשנות ה-20 ההוללות הכל נעשה ממקום שקול יותר, בוגר, אחראי ומקבל יותר.

כל שנה באזור היומולדת אני עושה לי כזה סיכום שנתי. כותבת במעין יומן את כל מאורעות השנה החולפת; כל הסיפורים המצחיקים, המרגשים, העצובים, כל החוויות שעברתי באותה שנה גם הטובות וגם הפחות נעימות.
כל הזמן חשבתי לעצמי שאני עושה את זה כדי שאזכור הכל, את כל החיים המטורפים והמרגשים שאני חווה. שכשאזדקן עם אופציה לאלצהיימר יהיה לי את הסיפור שלי, מעין The notebook, גירסת יפעת.
לפני יותר מעשור, בגלגול הקודם שלי כשעוד עבדתי בעולם הפרסום, הכרתי מישהי באיזו פגישת עבודה ומהר מאוד השיחה התגלגלה לפסים אישיים. הייתי אז בצומת דרכים ולא כ״כ ידעתי מה אני רוצה לעשות בחיים. דיברנו על זה ארוכות והיא נתנה לי עצה אחת פשוטה שעד היום אני אזכור לה לתמיד- לכתוב הכל על דף. היא אמרה שכל עוד המחשבות נשארות בראש, הכל מרגיש מבולגן, בחוסר סדר כזה ונורא קל ללכת לאיבוד ככה. אז אימצתי את זה. בזכות זה חזרתי לאוניברסיטה להסבה המקצועית של החיים שלי, לייעוד שלי ובזכות זה הגעתי לעוד הרבה מקומות טובים בחיים. עד היום אני ממשיכה עם זה וזה תמיד עוזר לי לעשות כזה סדר במחשבות.
היום, במסע שאני עוברת, אני מבינה שהכתיבה היא מעל לכל סוג של תרפיה בשבילי. אני כותבת הרבה, בעיקר לעצמי, בעיקר כדי לשחרר. על הדברים הטובים אני פחות כותבת, אני מרגישה שאני לא צריכה. אבל כשיש משברים או רגעים זמניים של בדידות, בעיקר בפרידות מחברים שעוזבים, אני כותבת, משחררת את כל התחושות הלא נעימות על הדף, מוציאה את זה החוצה כדי שלא ישאר אצלי בראש, עושה מעין קלוז׳ר כזה ובכך כאילו מאפסת את עצמי ומתחילה מחדש.
היום, במסע שאני עוברת, אני מבינה שכל הסיכומי שנה האלה שאני כותבת ביומנים שלי במשך כמעט שני עשורים, עוזרים לי לאפס את השנה שעברה לטוב ולרע ולהתחיל שנה חדשה, נקיה, להתחיל דף חדש.

אז החגיגות בעיצומן. החברים החדשים שלי פה באי התרגלו כבר לרעיון ואפילו זורמים איתי. חלק מהם גם החליטו לאמץ את הרעיון ולהתחיל מסורת כזאת משלהם. אני הגעתי למסקנה שבכל מקום אנשים מחפשים סיבה למסיבה. אפילו בגן העדן הזה שאנחנו חיים בו, ה"אי של המסיבות", ברגע שיש מאורע כמו יומולדת האנשים מסביבך נהיים מאושרים יותר, רוצים לשמוח בשמחתך. אז אני רואה את זה כתרומתי הצנועה ליקום, לפזר אושר ושמחה לאנשים, All the time כמו המשפט המפורסם של חבר באי.

אז אחרי כמעט 7 חודשים של חיים על אי בודד, מוקפת בקריסטלים והִיפִּים, עדיין לא חיבקתי עץ אחד אבל כן החלטתי לשתף בכמה קלישאות שהפכו לדרך חיים, במיוחד לכבוד היומולדת שלי:
תמיד תרקדו כאילו אף אחד לא מסתכל עליכם ותשירו כאילו אף אחד לא שומע אתכם. החיים קצרים ויקרים וצריך לנצל כל רגע קט בלהיות מאושרים ולעשות מה שטוב לכם, לא לאף אחד אחר. כל יום תהיו פתוחים ללמוד משהו חדש, החיים הם האוניברסיטה הגדולה ביותר והאנשים שאנחנו פוגשים בדרך נמצאים כאן כדי ללמד אותנו דברים חדשים על עצמנו ועל העולם. והכי חשוב, תמיד תזכרו שהחיים הם הצגה אחת גדולה אז אל תשכחו מדי פעם לעצור, למחוא כפיים ולהודות.

שנמשיך רק לשמוח ולהיות מאושרים ובריאים. שנדע להתמודד, לשחרר, לאפס ולהתחיל מחדש כשצריך. שנבחר תמיד להיות במקום שטוב לנו, בלי לפחד. כי ברגע שאנחנו במקום הזה, אפשר להתמודד עם הכל.
יומולדת 39 שמח לי!!